משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

קישור	הגדרה ודרישות			שם הרכיב
רשימת מפעלים
	המפעל הוגדר על ידי שני פרמטרים: בעלים ומיקום פיזי. ניתן לקשר בין המפעלים ולהגדיר מפעלי אב ובנים.			מפעל
	מומלץ להשתמש בקוד נומרי לצורך זיהוי מפעל. אגף הפיקוח על העבודה של משרד התמ"ת ממליץ להשתמש גם בקוד שלו לזיהוי מפעל – הדבר מאפשר לקשר בין המפעלים הנמצאים במערכות המידע השונות. רשימת המפעלים של האגף מוצגת באתר אינטרנט:(www.moital.gov.il/pikuach)			קוד מפעל
	שם המפעל יירשם על פי רישום אצל רשם החברות או הרישום במע"מ.			שם מפעל
	קיימת טבלת ישובים של משרד הפנים. ניתן להשיג את רשימת הישובים של רשות הדואר ללא תשלום. בנוסף, חברת "מפה" מספקת (עבור תשלום) רשימת ישובים, שיכולה לכלול גם את המועצות האזוריות ואזורי התעשייה החוץ עירוניים הגדולים. בקובץ של "מפה" ישנם שמות חלופיים או שמות קודמים של רחובות (סינונימים).			יישוב	כתובת
	רשימת רחובות ליישובים המחולקים למספר המקודים ניתן להשיג ברשות הדואר (לישובים שיש להם רק מיקוד אחד אין חלוקה לרחובות בקובץ של הרשות). חברת "מפה" מספקת רשימת רחובות של כל הישובים.			רחוב
	לפי קובץ מיקודים של רשות הדואר			מיקוד
	בהתאם לסיווג ענפי הכלכלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[1].			ענף תעסוקה
מבנה המפעל ותאור מקום עבודה
	שם מחלקה מומלץ לרשום בהתאם לשם שנתן ונמצא בשימוש במפעל.			מחלקות
	ניתן להגדיר אזורים כחלוקה נוספת של מפעל			אזור
טבלת תהליכים	סיווג תהליכים מבוסס על ההגדרה הבאה: תהליך טכנולוגי הנו אחד מהשלבים, מתוך מספר שלבים מדורגים, המוליכים והמובילים ממצב אחד למשנהו, העוסקים בדרכים ובאמצעים לעיבוד ו/או ייצור חומרים למיניהם. מומלץ להשתמש בסיווג בהתאם ל- "דפדפת רשימת תהליכים תעשייתיים והגדרותיהם". המכון לבריאות תעסוקתית, אוניברסיטת תל אביב, 1993. [2]			תהליך
	ניתן לחלק תהליך למספר שלבים (משימות) או להפריד בין עמדות העבודה השונות באותו התהליך.			משימות או עמדות עבודה
	בסיווג תפקידים או מקצועות ניתן להיעזר ב- סיווג של משלוחי היד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[3].			מקצועות ותפקידים
איור מס' 1: מבנה מפעל
סיווג גורמי סיכונים
	א. בטיחות בעבודות חשמל ב. בטיחות בכלי עבודה ג. בטיחות המיכון ד. בטיחות המבנים ה. בטיחות באחסון ושינוע ו. בטיחות אבזרי ומתקני הרמה ז. בטיחות בעבודות בנייה והאחזקת מבנים ח. בטיחות בעבודות חקלאיות ט. מתקנים טעוני בדיקה			סיכונים בטיחותיים
	א.1. תקינות האינסטלציה החשמלית ומוליכי החשמל העל קרקעיים א.2. תקינות ההארקות א.3. קיום התקני מניעת התחשמלות א.4. בטיחות הכלים החשמליים המטלטלים א.5. תקינות והתאמת התאורה א.6. בטיחות לוחות החשמל			א. בטיחות בעבודות חשמל
	ב.1. קיום כלי עבודה מתאימים ב.2. תקינות כלי העבודה			ב. בטיחות בכלי עבודה
	ג.1. מיקום המיכון וביסוסו ג.2. קיום מפסקים למכונות הניתנים לנעילה (בשעת תחזוקה) ג.3. גידור לבטח של המכונות ג.4. מכירה והשכרה			ג. בטיחות המיכון
	ד.1. יציבות המבנים ד.2. תקינותם ד.3. המעברים – סימון, פינוי ממכשולים ד.4. תקינות משטחי העבודה וקיום אמצעים למניעת נפילה ד.5. מדרגות וסולמות – תקינות וגידור			ד. בטיחות המבנים
	ה.1. אחסון כללי ה.2. אחסון חומרים קורוזיביים ה.3. אחסון דליקים ה.4. אחסון רעלים ה.5. אחסון חומרי ניקוי והדברה ה.6. קיום כלי/התקני שינוע ותקינותם			ה. בטיחות באחסון ובשינוע
	ו.1. קיום ותקינות אבזרי הרמה, סימונם ומעקב אחרי בדיקות בודק מוסמך ו.2. תקינות מתקני הרמה, סימונם ומעקב אחרי בדיקות בודק מוסמך ו.3. תקינות מתקני הרמה ניידים, סימונם ומעקב אחרי בדיקות בודק מוסמך ו.4. קיום מעקב אחרי רישוי והסמכה של עגורנאים ואתתים			ו. בטיחות אבזרי ומתקני ההרמה
	ז.1. עבודות עפר, פיתוח, ביסוס ותיעול ז.2. משטחי עבודה ומדרכות מעבר – תקינות, מניעת נפילות, פתחים ז.3. הפיגום וסוגיו, מבנה, מיגון, ביסוס ז.4. סולמות קבועים וניידים ז.5. השינוע בבנייה ז.6. מכונות בבנייה ז.7. טפסות, מקובלות ומתועשות ז.8. הריסת מבנים ז.9. החשמל בבנייה ז.10. הקמת קונסטרוקציות מתכת ז.11. בנייה טרומית, ייצור אלמנטים, הובלה, אחסון, הקמה ז.12. עבודות בביטומן חם ז.13. גיהות תעסוקתית בבנייה ז.14. המזמין, מבצע הבנייה ומנהל העבודה - אחריות ז.15. תכנית ארגון בטיחותי של אתר הבנייה			ז. בטיחות בעבודות בנייה ובאחזקת מבנים
	ח.1. בטיחות במיכון וציוד חקלאי, גידור לבטח – תקינות, קיום ח.2. בטיחות באחסון חומרי הדברה ושינועם ח.3. עבודות בחומרי הדברה ח.4. בטיחות בהפעלת ציוד חקלאי ח.5. משטחי עבודה מורמים ועבודה בגובה ח.6. עבודה במטעים בגובה ח.7. הקמה והחזקה של בתי גידול (חממות)			ח. בטיחות בעבודות חקלאיות
	ט.1. אבזרי הרמה ט.2. מכונות הרמה ועגורנים ט.3. מעליות נוסעים ומעליות משא ט.4. דודי קיטור, מיכלי קיטור וקולטי קיטור ט.5. קולטי אוויר ט.6. משטחים, מדרגות וסולמות			ט. מתקנים טעוני בדיקה
	א. גורמי סיכון פיסיקליים ב. גורמי סיכון כימיים ג. גורמי סיכון ביולוגיים ד. גורמי סיכון פיזיולוגיים (בעיות בארגונומיה) ה. גורמי סיכון פסיכו-חברתיים			ו. סיכונים גהותיים
טבלת גורמי סיכון פיסקליים ופיזיולוגיים	הגדרת הגורם	שם הגורם	קוד הגורם	א. סיווג גורמי סיכון פיסיקליים
	תנודות צליל מטרידות שמפלסם עולה על ערך המותר במקומות עבודה	רעש מזיק	1
	תנודות צליל בתדירויות מעל 10,000 HZ	(US)אולטרא סאונד	2
	תנודות הסביבה שנמצאת במגע עם הגוף וגורמת לתנודות גוף האדם	רטט כלל גופני	3
	תנודות הסביבה שנמצאת במגע עם חלק הגוף וגורמת לתנודות של חלק הגוף האדם	רטט של חלקים הגוף	4
	המצאות העובד בתנאי לחץ מעל לחץ אטמוספרי	על לחץ	5
	המצאות העובד בתנאי לחץ מופחת מלחץ אטמוספרי	תת לחץ	6
	שדה חשמלי או מגנטי סטטי או תנודות פוטונים בתדירויות פחות מ-30 Hz	שדה חשמלי/מגנטי	7
	תנודות פוטונים בתדירויות מ - 30 עד - 300 Hz	קרינת רדיו ELF	8
	תנודות פוטונים בתדירויות מ - 300 Hz עד - 30,000 Hz	קרינת רדיו	9
	תנודות פוטונים בתדירויות מ - 30,000 Hz עד תחום אינפרא אדום	קרינת מיקרוגל	10
	קרינת תנודות פוטונים מרוכזת עם תדירויות בתחומים ממיקרוגל עד UV.	קרינת לייזר	11
	תנודות פוטונים בתדירויות מ (?)	קרינה אולטרא סגולה UV	12
	קרינת פוטונים או חלקיקים של גרעין האטום, שגורמת ליוניזציה.	קרינה מייננת	13
	המצאות העובד בתנאי טמפרטורה, לחות ותנועות אוויר שעלולים לגרום לעלייה בטמפרטורת הגוף.	עומם חום	14
	המצאות העובד בתנאי טמפרטורה נמוכה.	עומם קור	15
טבלת גורמי סיכון פיסקליים ופיזיולוגיים	במרכז לבטיחות בעבודה והנדסת אנוש, שבטכניון, פותחה מתודולוגיה להערכת בעיות ארגונומיות בפלג הגוף העליון בעמדת העבודה. השיטה שהחוקרים מציעים, מאפשרת בעזרת מספר שאלות להגדיר קיום בעיות הארגונומיות הבאות:			ב. סיווג גורמי סיכון פיזיולוגיים
	שאלות לאיתורו	גורם סיכון	קוד הגורם בתוכנה
	האם במהלך העבודה מתרחש מגע של היד או פרק כף היד עם פינות חדות?	לחץ מכאני	16
	האם במהלך העבודה נעשה שימוש בכלי עבודה היוצרים לחץ מכאני (ידיות צרות, אצבע נתפסת וכו')?
	האם במהלך העבודה בעמדה ישנה חשיפה לחפצים בולטים או מפריעים לזרם התנועה (כגון: מסמרים) ?
	האם העובד מחזיק את ידיו ו/או אובייקט כלשהו הרחק מגופו?	כוח	17
	האם העבודה דורשת מאמץ (יותר מ-4.5 ק"ג) של כוח (הרמה, הזזה וכו')?	כוח	17
	האם ישנן משימות בעלות מחזור קצר מ – 30 שניות?	מחזוריות	18
	האם העבודה דורשת תנוחה המהווה סיכון במשך יותר מ – 30 שניות (מצב סטטי)?	מחזוריות	18
	האם העבודה דורשת מתיחה מעלה – מטה של כף היד מעל 15⁰?	תנוחות	19
	האם העבודה דורשת מתיחה לצדדים של כף היד מעל 15⁰?
	האם מתבצעת אחיזה באובייקטים על ידי תנועת צביטה באצבעות (finger pinch grip)?
	האם העבודה דורשת הרמת זרועות מעל 90⁰?
	האם העבודה דורשת כיפוף הזרוע לאחור?
	האם העבודה דורשת החזקת היד והזרוע באוויר?
	האם העבודה דורשת שימוש בבגדים המגבילים תנועה?
	האם העבודה דורשת פיתול של הגב?
	האם העבודה דורשת כיפוף הגב קדימה מעל 30 מעלות קדימה?
	האם העבודה דורשת כיפוף הצוואר קדימה ואחורה?
	האם העבודה דורשת פניות הצוואר לצדדים מעל 15 מעלות?
טבלת גורמים לניטור טבלת חומרים כימיים טהורים	נתן להשתמש במספר סיוגים של חומרים כימיים: א. סיווג חומרים לפי תקנות הבטיחות בעבודה ב. מאגר חומרים כימיים של אגף הפיקוח על העבודה, משרד התמ"ת. המאגר מכיל רשימה של כ – 42,000 שמות מסחריים של חומרים כימיים ופענוח שלהם לפי החומרים הטהורים הנמצאים בהרכב החומר ( כ- 60% מהשמות המסחריים פוענחו, רשימת המרכיבים מכילה כ- 6300 שמות של חומרים כימיים טהורים המקושרים לתקנות הבטיחות בעבודה, רשימת חומרים מחוברת TLV של ACGIH, רשימת חומרים מסרטנים של IARC וביטויי בטיחות וגהות (Risk & Safety Phrases) של חברת Merck. המאגר מתוחזק על ידי מרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגהות. גופים ציבוריים רשאים לקבל את המאגר עם מילוי טופס העברת מידע. ג. רשימת גורמים לביצוע ניטור במקומות עבודה של אגף פיקוח על העבודה, משרד התמ"ת. הרשימה של כ- 500 חומרים כימיים טהורים וגורמי סיכון אחרים שעליהם ניתן לבצע בדיקות אינסטרומנטאליות. הרשימה מקושרת לתקנות הבטיחות בעבודה. הרשימה משמשת כבסיס דיווח למשרד התמ"ת של תוצאות ניטור על ידי בודקים מוסמכים ומתעדכנת באופן שוטף על יד המשרד.			ג. סיווג חומרים כימיים
	לגורמי סיכון ביולוגיים ופסיכו-חברתיים כרגע לא קיים סיווג תיקני בארץ.			ד. לגורמי סיכון ביולוגיים ופסיכו-חברתיים
נתונים לגבי הציוד, המתקנים, המיכון
טבלת מתקנים	מומלץ לסווג ציוד במפעל על פי סוגיו. להלן רשימת מתקנים טעוני בדיקה: 1. אבזרי הרמה 2. מכונות הרמה ועגורנים 3. מעליות נוסעים ומעליות משא 4. דרגנועים 5. דודי קיטור, מיכלי קיטור וקולטי קיטור 6. קולטי אוויר 7. משטחים, מדרגות וסולמות			סיוג ציוד במפעל
	כל פריט של הציוד במפעל חייב להיות מזוהה באופן חד משמעי. ניתן להשתמש בקוד של יצרן(Serial number) משולב עם שם היצרן או בקוד פנימי של המפעל. במקרים שלציוד קיים קוד של אגף הפיקוח על העבודה (כמו למעליות), יש להשתמש בקוד הזה לזיהוי הציוד.			הגדרת הציוד (זיהוי)
	תקופות לבדיקות הציוד חייבות להיות בהתאם לחוק ולתקנות הבטיחות בעבודה. הדרישות העכשוויות של החוק והתקנות הוצגו בנספח א'.			תקופות לבדיקות לציוד
	רישום תוצאות הבדיקות יתבצע בהתאם להנחיות של אגף הפיקוח על העבודה (ראה טופס תוצאות של בדיקת ציוד על ידי בודק מוסמך).			רישום תוצאות בדיקה
עובדים
	כול עובד חייב להיות מזוהה באופן חד משמעי. לצורך כך משתמשים בשם, שם המשפחה ושם האב.			זיהוי עובד
	מספר תעודת זהות של העובד חייב להיות בעל 9 ספרות, כולל ספרת ביקורת. מומלץ לבצע בדיקה תוך כדי הקלדת ת.ז. למערכת ממוחשבת (בדיקה של ספרת הביקורת לפי נוסחה). לגופים ממשלתיים וציבוריים מומלץ לבצע בדיקה של פרטי העובדים מול מרשם האוכלוסין.			מספר תעודת זהות
	בין פרטי העובדים מומלץ לאסוף מידע על גיל (שנת לידה), מין, ותק במקצוע, ותק בתפקיד, תאריך תחילת העבודה במקום העבודה הנוכחי.			פרטי עובדים
Hazards Communication (תיוג, שילוט, גיליונות בטיחות והדרכות)
	הסיווג ומראה של תגים ושלטים בנושא הבטיחות ואיכות הסביבה במפעל חייב להיות בהתאם לדרישות של התקנה בתקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תווי וסימון של אריזות)[4]. מומלץ להתאים את נושא התיוג והשילוט לדרישות של התקן הבין לאומי - The Globally Harmonized System of Classification and Labelling of Chemicals (GHS). [5]			הסיווג ומראה של תיוג ושילוט במפעל
	גיליונות בטיחות במערכת מחשוב חייבים להיות בהתאם לדרישות של התקנה בתקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תווי וסימון של אריזות). מומלץ להתאים את גיליונות הבטיחות גם לדרישות הבין לאומיות של GHS.			גיליונות בטיחות (MSDS)
	לפי תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התש"נט - 1999, תקנה 2 – יש חובה של מסירת מידע עדכני בדבר הסיכונים – במקום ובתחנת העבודה שבה מועסק העובד. חובת מסירת הוראות עדכניות : - לשימוש - להפעלה - לתחזוקה בטוחה של · ציוד · חומר · תהליכי עבודה במקום. סוגי ההדרכות הנחוצות במפעל: א. הדרכה ראשונית כוללת, כאמור בתקנה 2 דלעיל; ב. הדרכה חוזרת בהתאם לצורך אך לפחות אחת לשנה לפי תקנה 3(א); ג. הדרכה למנהלי עבודה לפי תקנה 3(ב) ו-3(ג); ד. הדרכה לעובדי אחזקה לפי תקנה 3(ב) ו-3(ג); ה. הדרכה לנאמני בטיחות לפי תקנה ;4 ו. הדרכה משימתית עם החלפת מקום העבודה של העובד, החלפת תפקידו או בכל מקרה של הכנסת ציוד חדש, שינוי בתהליך או בחומר עבודה.			סיווג הדרכות עובדים
	לפי תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התש"נט - 1999, תקנה 6, המחזיק במקום העבודה ינהל פנקס הדרכות ובו ירשום את אלה: 1) שמות העובדים שהשתתפו בהדרכה; 2) מועדי מתן ההדרכה; 3) סוג ההדרכה; 4) נושא ההדרכה; 5) שם המדריך; 6) כשירותו ותפקידו של המדריך. את פנקס ההדרכה ניתן להשיג במוסד לבטיחות ולגיהות. קיימת אפשרות שרישום ההדרכה יתבצע במחשב; חובה לקבל על כך אשור של מפקח העבודה האזורי.			רישום הדרכות
חוקים ותקנות
	במידה וקיים חוק או תקנה ישראליים בתוקף יש להתייחס עליהם. במקרים ולא קיימת חקיקה ישראלית כלשהי בנושא, ניתן להתייחס לחקיקה בין לאומית או להשתמש בתקנות ממדינות אחרות.			שימוש בחוקים ותקנות
מאגרי מידע וסיווגים שונים במערכות מחשוב
	מאגרי מידע וסיווגים יכולים להיות: א. עצמאיים ב. מושתלים לתוך מערכת המידע הממוחשבת של הארגון ג. להיווצר תוך כדי אסוף מידע בתוך המערכת. במקרים א' ו-ב' מומלץ להשתמש במאגרי מידע תקניים, שנמצאים בשימוש גם בגופים אחרים הפועלים בתחום, ובמיוחד במאגרי המידע של גופים ממשלתיים. לדוגמה – ניתן להיעזר במאגר מפעלים, מאגר בודקים מוסמכים, רשימות תקניות של סוגי ציוד, גורמי סיכון וכ"ד של משרד התמ"ת.			שימוש במאגרי מידע וסיווגים
קידוד תאונות עבודה
טופס דיווח על תאונת עבודה	דיווח על תאונות מתבצע על פי הנתונים שנמצאים בטופס הדיווח על תאונת העבודה של אגף הפיקוח על העבודה, משרד התמ"ת. אם קיימת מטרה להעמיק ניתוח של אירועים מסוכנים, ניתן להיעזר בטבלאות פענוח של אגף הפיקוח על העבודה.			דיווח על תאונות
טבלת סוגי תאונות טבלת עצם מעורב טבלת איבר הנפגע	באגף הפיקח על העבודה, משרד התמ"ת קיימים הסיווגים הנ"ל. בשלב זה מתבצעת רביזיה של הסיווגים הקשורים לתיאור תאונת העבודה במטרה ליצור אפשרות לקישור עם מאגרי המידע של המוסד לביטוח הלאומי. לאחר פיתוח של גרסה חדשה לסיווגים, הם יפורסמו באתר של האגף.			סוגי תאונות, סיווגים של עצם מעורב, איבר הנפגע, עסוק העובד באת תאונה, תוצאות הפגיעה ועוד.

נספח א'

דרישות החוק לבדיקת ציוד (תקופות)

הערות	הדרישה בחוק	מועדי בדיקות בודק מוסמך	הגדרה בחוק	סוג הציוד
	פב"ט סע' 75, 76	כל 6 חודשים	פב"ט סע' 71 [6]	אבזרי הרמה
	פב"ט סע' 81, 82	כל 14 חודשים	פב"ט סע' 79	מכונות הרמה (כולל עגורנים ומלגזות למעט עגורני צריח)
	פב"ט סע' 104	כל 14 חודשים	פב"ט סע' 1	דודי קיטור
	פב"ט סע' 110	כל 26 חודשים	פב"ט סע' 1	קולטי קיטור (מכלי קיטור)
	פב"ט סע' 115	כל 26 חודשים	פב"ט סע' 1	קולטי אוויר
בדיקה ראשונה אחרי התקנה על ידי מכון התקנים	פב"ט סע' 60	כל 6 חודשים	פב"ט סע' 1	מעליות
	תקנה 86	כל 6 חודשים וכן לאחר שינוי במבנה או אחרי תיקון יסודי, לאחר התקנת קטע נוסף במסילה, לאחר שינוי בתווי המסילה, לאחר העתקתו למקום אחר	תקנות בטיחות בעבודה (עגורני צריח), תשכ"ז–1966 [7]	עגורני צריח
	תקנה 50	כל 6 חודשים וכן לאחר העתקתו למקום אחר, לאחר ביצוע כל תיקון במערכת ההרמה או התלייה	תקנות בטיחות בעבודה (עבודות בנייה), תשמ"ח – 1988,תקנה 1 [8]	פיגומים ממוכנים
	תקנה 151	עם התקנה ולפני תחילת השימוש בו	תקנות בטיחות בעבודה (עבודות בנייה), תשמ"ח – 1988, תקנה 1	מגדלי הרמה

אגף הפיקוח על העבודה

פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה

תווך מידע אחיד בבטיחות, בגהות ובבריאות תעסוקתית בישראל

מפעל

קוד מפעל

שם מפעל

כתובת

ענף תעסוקה

מחלקות

אזור

תהליך

משימות או עמדות עבודה

מקצועות ותפקידים

סיוג ציוד במפעל

הגדרת הציוד (זיהוי)

תקופות לבדיקות לציוד

רישום תוצאות בדיקה

זיהוי עובד

מספר תעודת זהות

פרטי עובדים

Hazards Communication (תיוג, שילוט, גיליונות בטיחות והדרכות)

הסיווג ומראה של תיוג ושילוט במפעל

דרישות החוק לבדיקת ציוד (תקופות)